מקרון: הכנת הקמיאו במעטפה מכריזה שהסוף קרוב, לפי הנבואה שבהשוואה המאיה אינן כלום
מקרון: הכנת הקמיאו במעטפה מכריזה שהסוף קרוב, לפי הנבואה שבהשוואה המאיה אינן כלום

וִידֵאוֹ: מקרון: הכנת הקמיאו במעטפה מכריזה שהסוף קרוב, לפי הנבואה שבהשוואה המאיה אינן כלום

וִידֵאוֹ: מקרון: הכנת הקמיאו במעטפה מכריזה שהסוף קרוב, לפי הנבואה שבהשוואה המאיה אינן כלום
וִידֵאוֹ: Making Macarons: 3 Styles From 1 Batch 2024, מרץ
Anonim

הסבירו לי איך קורה ששמות מסוימים של תינוקות הופכים לאופנתיים ואז נעלמים. לסיכום, השמות מתחילים להתפשט במעמד הגבוה ותוך שנים ספורות מאומצים בהמוניהם על ידי בני המעמד הנמוך, מה שיוצר פריחה ואחריה תקופה של אפלולית (זה חל על ארה ב, הייתי אומר, כי הבנות של החברים שלי המשיכו בנחישות לקרוא לעצמן ג'וליה ואמה במשך עשר שנים לפחות).

הדינמיקה הזו חזרה לראשי כשגיליתי את קיומו של התכוננו ל-Macaron Came או, זה עתה נחת בשוק - כל כך "בקושי" שאפילו האתר הרשמי של Cameo לא מכיל חדשות לגביו.

מקרונים, אבל כולכם יודעים עד עכשיו, הם ממתקים ממוצא צרפתי המורכבים משני פרוסות מרינגומורפיות, המוחזקות יחד על ידי גנאש. במגוון צבעים וטעמים, הם מאוד יפים ויכולים להיות טובים מאוד. אני תומך גדול, במיוחד אני אוהב את אלה של השף קונדיטור הנשגב פייר הרמה, לאכול בפריז או לשלוח אותך הביתה בדרך האוויר אם אתה רוצה להשקיע סכום עצום ואם יש לך בוז להשפעה הסביבתית שלך.

מזה זמן מה, המקרונים חווים שלב של פופולריות מכרעת. למרות שהם פופולריים במובן של מפורסמים, נראה היה שהם לא יהיו פופולריים לעולם במובן של "נפוץ בקרב פשוטי העם" (האם אתה אוהב את הביטוי הזה, כן? הוצאה להורג, שנראה היה שהגן על אופיים האריסטוקרטי.

אני יודע את זה כי גם אני ניסיתי. שמרתי את החלבונים במקרר במשך יומיים, כרגיל. וגם קניתי את מחצלת הסיליקון, המיטה היחידה שמקרונים אוהבים. למרות זאת, נכשלתי בצורה דרמטית וזרקתי הכל לזבל תוך כדי שרה של אדית פיאף בגעגוע.

בכל מקרה: למרות ההצלחה הראשונית והמרעישה של סניף Ladurée שנפתח במילאנו, מעט קונדיטוריות העזו להציע אותם.

ואז, משהו התחיל להשתנות.

יום אחד חזרתי להוריי, בבריאנזה העמוקה ההיא שמחבקת טרנדים גסטרונומיים עם שנים של עיכוב ובאופן כללי רק העניים (סינית-יפנית-כל-כפי-יכולת-אוכלת מילאה את כל הדרך הפרובינציאלית בין Lentate sul Seveso לבין פיגינו סרנצה) ואני הלכנו לאופה ליד התחנה. שם, ממש ליד לשונות הפיצה של הנוסע, היו מקרונים.

מוזר, חשבתי.

ואז יום אחד נתקלתי בילד הלא חוקי המצמרר של הקאפקייק והמקרון - פלוס הלו קיטי.

תמונה
תמונה

סימן רע, אמרתי לעצמי.

לסיום, האחרון מבין שבעת הסימנים של האפוקליפסה: הכנת הקמאו למקרונים - כפי שמתואר בדו ח שנערך על ידי הבלוג A taste of my world:

"השקית הכילה את ההכנה לקרם שוקולד למילוי, שאליו הוספתי רק 100 מ"ל חלב ובשקית השנייה הייתה ההכנה לוופלים אליה הוספתי שני חלבונים מוקצפים עם כף סוכר. בקופסה היה אפילו נייר אפייה עם עיגולים שציינו היכן לשים את התערובת".

העיגולים על נייר האפייה (THE CIRCLES ON THE BAKING PAPER!), עיגולי חיתוך חדשים, הם הסימן האחרון שהייתי צריך כדי לציין שהנבואה התגשמה: המקרונים הפכו כה עמוסים שהם סימנו את הסוף שלהם.

מוּמלָץ: