Buonappetito: פוקצ'ה בקפוצ'ינו וסטיות אזוריות אחרות
Buonappetito: פוקצ'ה בקפוצ'ינו וסטיות אזוריות אחרות

וִידֵאוֹ: Buonappetito: פוקצ'ה בקפוצ'ינו וסטיות אזוריות אחרות

וִידֵאוֹ: Buonappetito: פוקצ'ה בקפוצ'ינו וסטיות אזוריות אחרות
וִידֵאוֹ: Идеальный ХЛЕБ. Итальянская ФОКАЧЧА с Ветчиной и Сыром. Без ДРОЖЖЕЙ и Без ЗАМЕСА | kitchenice 2024, מרץ
Anonim

לפני כמה ימים אכלנו זוג חברים של הילדים שלנו לנשנוש והכנו להם חלב ופוקצ'ות.

כשהם יושבים ליד השולחן, הבנים שלנו התחילו לעשות מה שהם תמיד עושים, מה שאני עשיתי לפניהם, מה שאבי עשה לפני, אמא שלו לפניו וכן הלאה עד כריסטופר קולומבוס: הם טבלו את הפוקצ'ה בחלב והם אכלו אותה יפה. מוּספָּג.

אה, כמה נפלא, המלח והשמן פוגשים את המתיקות של החלב, הנוזל שמחלחל למעקה שנוצרת מהתפחה. בליגוריה - האזור שממנו אני בא ואיפה גדלתי - "פוצ'ה" הפוקצ'ה בחלב - בקפה עם חלב, בקפוצ'ינו - זה משהו שרבים עושים. אין שום דבר מוזר.

העובדה היא שאני כבר לא גר בליגוריה. וששני החברים בשולחן היו אחד מפיימונטה ואחד מלאציו. אז כשראו את הילדים שלנו טובלים את ה"מגניב" בכוס הם נחרדים.

- "כמה מגעיל!" הם אמרו.

- "כי?" שאלתי אותו.

- "אבל המתוק והמלוח ביחד!" הם ענו במקהלה.

- "תראה, קרמל מלוח היה התגלית הכי גדולה אחרי הפניצילין" רציתי להדגיש, אבל העובדה שהם היו בני שבע עצרה אותי.

עם זאת, זה גרם לי לחשוב: יש פלאים גסטרונומיים שאינם חורגים מגבולות אזוריים; להיפך: שמעבר לאלה מופיעים סתירה. אני עדיין זוכר את סבא שלי, מקלבריה, שהרבה לפני אופנת ה"סלטים עם קצת מהכל" - תיבל תפוזים בשמן ומלח.

לכל אזור מסורות משלו. ואם כמה במבט ראשון נראים מוזרים או מטורפים, לעתים קרובות אני מסתיר מעדנים. הדרך היחידה לגלות אותם היא לנסות אותם, אולי להתגבר על הגועל הראשוני.

ניסיתי להסביר את זה גם לחברים של הילדים שלי אבל הם הסתכלו עליי כמו טיפש זקן. זה לא משנה. אנסה שוב.

גם אם אני חושב ששמעתי שהם לחשו אחד לשני "דוד, הפוקצ'ה בחלב אתה לה מגני טו".

מוּמלָץ: