אם כל הגלידות הן אומנותיות, מי משתמש בבסיסים המוכנים?
אם כל הגלידות הן אומנותיות, מי משתמש בבסיסים המוכנים?

וִידֵאוֹ: אם כל הגלידות הן אומנותיות, מי משתמש בבסיסים המוכנים?

וִידֵאוֹ: אם כל הגלידות הן אומנותיות, מי משתמש בבסיסים המוכנים?
וִידֵאוֹ: שירה מרגלית - אחותי כבר לא סובלת אותך 2024, מרץ
Anonim

מקורי ”. “ אָמָן ”. “ עשוי כפי שהיה פעם . היה אחד, אני מתכוון אחד, של חנות גלידה מאשר אצלו הודעות לסטות מהמגמה הכללית הרגילה והנדושה.

עד עכשיו, באתרים, בתקשורת ובכל צורות התקשורת הארגונית, כל גלידריה "אומן" מדווחת על אותו ניסוח זהה, עד כדי כך שנדמה שכולם תוצאה של אותה יד שאז, ב"העתק והדבק" נמהר, חוזרת בלי סוף על אותם תיאורים בולטים.

למעשה, כל הגלידריות, מהאומנותית באמת (כן, עדיין יש כאלה), ועד זו שמשלבת פשרה הוגנת בין מוצרים מוגמרים למחצה ו חומרי גלם טריים, לסיום עם זה המלאכותי שלא חסר לו תפס התריס, הפציצו את הצרכן באותן אמירות מרגיעות:

- חלב: זה תמיד של הפרה המוצבת כאן ממש מעבר לפינה או לכל היותר של החקלאי עם הדשא ממש מחוץ לדלת;

- ביצה: הם בהכרח תרנגולות שמחות שגדלו על האדמה עם מזון אורגני ברור;

- פיסטוק: או מברונטה או ממוות

- אגוזי לוז: הם פשוט תמיד אדיבים, כמו גם עגולים ומהלנגה

- תותים: ברור שהם טריים ונאספים טריים, אף פעם לא קפואים או מיובשים בהקפאה

- חצי גמר: ברור שהם אסורים, כמו שומנים מוקשים וכל סוג אחר של מרכיב החורג מהשלישייה הקדושה "חלב, ביצים ופירות טריים", עם איזשהו ויתור מינימלי לקמח זרעי חרובים כחומר מעבה, שנשמע די טבעי ובכל במקרה טוב יותר של המילים "מייצבים ומעבים".

מסרים לגלידריות
מסרים לגלידריות

אבל אז, אם ה שלטי חוצות של גלידריות כולם מתייחסים אליהם מוצרים אורגניים, טִבעִי, נבחר ו טָרִי, אז למה בחלק מהגלידריות המוצר המוצע הוא נעים וקליל, בעוד שבאחרים זה במקום שמן וכבד וגם משאיר לנו את המר - או יותר נכון צמא- בפה?

אז, אחד משניים: o ההודעות שקריות, ורשימת המרכיבים שונה מאוד ממה שפורסם לארבע הרוחות, או שמא המיומנות של יצרנית הגלידה, כלומר התהליך, היא שעושה את ההבדל.

ובהינתן שהציון השגוי של המרכיבים, כמו גם השמטתם, מהווה עבירת הונאת מזון, עלינו לשקול בהכרח את האינדיקציות של חומרי הגלם הרשומים כאמיתיים, ואת יצרנית הגלידה האומנותית הכנה והכנה שלנו לפחות עד שיוכח אחרת.

למעשה, הקוד הפלילי קובע חקיקה ברורה ומחמירה בעניין, תוך התחשבות בפשע של הונאה מסחרית, תוכן באומנות. 515 ג. ע. לפיו כל אדם, תוך ביצוע פעילות מסחרית או מינהלית, מעביר לקונה משהו אחר מזה שהוסכם עליו, עובר עבירה של הונאה מסחרית (דוגמה טיפוסית היא ניהול "פפסי קולה" במקום "קוקה קולה" מבלי להודיע ללקוח).

עוד פירט בית המשפט לעונשי מס, כי העבירה מתממשת גם מעצם הצגה על דלפקי המכירה של מוצרים עם שלטים כוזבים שעלולים אז להונות את הצרכנים הרוכשים (משפט מס' 11996 מיום 25.3.2011).

אפילו יותר ספציפי אומנות. 516 ג. ע. בשדה של מכירה של חומרי מזון לא מקוריים כמקוריים, פשע שלפי המונח "חומר שאינו מקורי" כולל גם את זה "שלא מכיל את החומרים והכמויות שנקבעו להם" (Cassaz. Penalty Come 1/10/2004 n. 38671).

בקיצור, לא רוצים לשלול מיצרני הגלידה הטובים שלנו את חזקת היושר, להסביר את ההבדלים בין גלידה שנתפסת כטובה לזו שנתפסת כרעה, מלבד הטעם האישי, כל מה שנותר הוא המיומנות והאומנות של הפרט. אָמָן.

הודעות בחנות גלידה
הודעות בחנות גלידה

עם אותו פיסטוק מברונטה וטונדה גוי, מה שעושה את ההבדל הוא השליטה והפרוצדורה שבה מכינים ומערבבים את התערובות, הערבוב והמינון המיומן שלהן, הכישורים הידניים, הטיפול וגם היחס האישי - שרבים קוראים לו. כישרון - לעשות את ההבדל בין מיכלאנג'לו לכל אחד מהאישונים שלו, עם אותם צבעים ופיגמנטים בשימוש.

מה אם יצרנית הגלידות האומנותית הטובה שלנו הייתה במקום זאת שוללת את השקר, מתהדרת במרכיבים מצוינים שאינם קיימים ובמקום זאת משמיטה מרכיבים אחרים הרבה פחות יקרים, מודעים לכך שלא נגרמו לשום צ'קים או צ'קים ביחס למה שהוכרז?

במקרה הזה, אנחנו נסתלק עם חמש דקות מבוזבזות בלבד לטעום גלידה בינונית וזולה, בעוד שתהיה לו הידיעה שלעולם לא יוכל לשאוף להיות אמן. ואפילו לא בעל מלאכה טוב.

מוּמלָץ: